משנכנס אדר מרבין בשמחה
האמרה "משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא פנינה חז"לית המופיעה במסכת תענית (דף כ"ט, א'), שם נאמר: "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה."
מילים אלו, שנאמרו מפי חכמינו, מבטאות רעיון עמוק על טבעה של השמחה ועל הדרך שבה אנו נקראים לחוות אותה, במיוחד בחודש אדר, חודשו של חג הפורים. השמחה הזו אינה מוגבלת לרגעים גדולים או לאירועים מוחצנים בלבד, אלא נובעת גם מהדברים הפשוטים, האישיים והיומיומיים, ומתרחבת דרך חירות היצירה והביטוי.
"משנכנס אדר מרבין בשמחה"
חג הפורים, המזוהה עם שמחה גדולה מאד אבל מרוסנת, נושא בחובו את הסיפור של התהפוכות – מהצער לשמחה, מהפחד לתקווה. האמרה "מרבין בשמחה" מציעה לנו לא רק לחגוג את הנס הגדול של ההצלה, אלא גם להרבות בשמחה דרך מעשים קטנים ויומיומיים שמביאים אור רוחני ושמחה לחיינו ולאלו שסביבנו…
השמחה מתגברת כשנותנים לילדים (וגם לעצמנו) להוציא את הכישרונות שלהם החוצה, כל אחד עם הטושים שלו, הרעיון שלו והצבע שלו.
דמיינו לרגע בית שבו הילדים מקבלים חופש ליצור – אחד מצייר קווים פרועים בצהוב, אחר מוסיף כתמים כחולים, ומישהו ממציא סיפור על הדמויות שמתעוררות מהדף. זהו לא רק תהליך של יצירה, אלא גם של שחרור ושל שמחה.
כשהאמא (או ההורה בכלל) סבלנית ומכילה, היא הופכת את הבית למקום שבו השמחה גדלה ומתרבה. הבלגן היצירתי הזה הוא לא בלגן כלל – הוא ביטוי של חיים, של חופש ושל אהבה. כשאנו מאפשרים לכל אחד להביא את הצבע שלו, אנו בעצם מממשים את הרעיון של "מרבין בשמחה" בצורה הכי טבעית שיש ובכל זאת בגבולות של ההורים כדי לא לסטות מהמסלול שהשמחה תביא בריאות נפשית ולא גסות הרוח ולעבור על גבולות…
השוואה זו בין חודש אב לחודש אדר מלמדת אותנו על ניגודים בחיי האדם.
בחודש אב, חודש החורבן, אנו ממעטים בשמחה כדי להתחבר לעצב של עם ישראל ולזכור את בית המקדש והרוחניות והגדולה שאבדנו.
לעומת זאת, באדר אנו מוזמנים להרחיב את גבולות השמחה, לשבור את המסגרות ולתת מקום לכל מה שמביא חיוך ואור. חג הפורים עצמו מלמד אותנו שהשמחה אינה חייבת להיות מושלמת או מסודרת – היא יכולה להיות רועשת, צבעונית ואפילו קצת מבולגנת, כמו תחפושות הילדים או המן טשן שמתפורר בידיים.
למעשה, כשנותנים לילדים וגם לעצמנו , להביא את עצמם לידי ביטוי, זה לא רק מרבה שמחה בבית – זה גם מלמד אותנו, המבוגרים, על מהות השמחה האמיתית. היא לא נמצאת בדברים הגדולים או היקרים, אלא ביכולת לקבל את הבלתי צפוי, להכיל את היצירתיות ולראות איך כל אחד תורם את חלקו לקשת הצבעים של החיים. וכך, בדרך פשוטה ויומיומית, אנו חיים את המסר של חז"ל: משנכנס אדר, השמחה מתרבה – דרך הלב, הידיים והצבעים של כולנו.
מחצית השקל אתם יודעים מה זה ? כנסו מחצית השקל
מתנות לאביונים כבר נתתם ? כנסו ותראו אורות וישועות – מתנות לאביונים
